הוצאת ספר לאור - שלבי הוצאה לאור באופן עצמאי

הקדמה

הרבה פעמים סופרים בתחילת דרכם מוצאים את עצמם בבעיה כאשר מתכננים לצאת לאור, במיוחד אם זאת הפעם הראשונה שלהם. השאלות העיקריות שנשאלות הן:

• מאיפה להתחיל ?

• מה צריך בכדי לצאת לאור באופן עצמאי?

מן הסתם כאשר הסופרים לוקחים חלק בהוצאה מסורתית, ההוצאה לוקחת את כל התהליך על עצמה ולכן רוב הפעמים הסופרים המשתייכים להוצאה לא דואגים שהספר שלהם לא יעבור את כל התהליך הנדרש בכדי לצאת לאור.

אם כך מה צריך בכדי לצאת לאור?

אלו שלבים על הספר לעבור בכדי לעמוד בקריטריונים של הוצאה?

והאם הם חייבים לעבור את השלבים האלו בכדי להוציא לאור?

חלק א' - לפני שמתחילים

מה בא קודם לכן?

לפני שנפנה אל השלבים, עלינו להתמקד בכתב היד שלנו. רוב הפעמים סופרים אינם יודעים שנחוץ לקחת קוראי-בטא שיעזרו להם להטיב את הטקסט עד המקסימום שלו. הרבה פעמים סופרים שולחים את כתב היד שלהם בשנייה שמסיימים לכתוב אותו לאנשי המקצוע, אבל לדעת רבים זאת טעות. 

מומלץ לקחת עד 3 קוראי-בטא, בין אם מדובר בחברים שלכם שיענו לכם בכנות על העלילה והכתיבה שלכם ובין אם מדובר באנשים בקבוצות עליהם שמעתם שיכולים לעזור לכם לשפר את כתב היד שלכם.

מי הם קוראי-הבטא?

קוראי-הבטא לרוב הם אנשים שאוהבים לקרוא ספרים, להם אתם שולחים את כתב היד שלכם והם קוראים את הספר שלכם לפני כולם ומספרים לכם בכנות על חוויית הקריאה שלהם. הדגש החשוב הוא שקוראי בטא לרוב לא יגבו מכם כסף, כי הערך הכי גדול עבורם זה להיות הקוראים הראשונים של הספר שלכם, ולהיות אלה שישפיעו עליו הכי הרבה.

בכדי לבחור קוראי-בטא מומלץ לרוב להתחיל בקרב האנשים שאתם מכירים. אנשים שאתם בוטחים בהם ומרגישים בנוח איתם. אנשים שמתחברים לז'אנר בו אתם כותבים. 

רוב הפעמים, אנחנו נופלים על קוראי-בטא אשר נותנים לנו פידבק טוב ומפרגן, אבל לרוב אנחנו מחפשים דווקא את קוראי הבטא שיגרמו לנו לנוע באי נוחות בכסאינו. אנשים שיגרמו לנו לחשוב לעומק ולהבין מנקודת מבטם אם הם הבינו או התחברו אל הדמויות או העלילה ואם הם מאמינים שצריך לתקן מקומות מסויימים או להשאיר אותם כפי שהם. האם יש קטעים שהם התחברו אליהם והאם יש קטעים שהם פחות התחברו אליהם ולמה?

כיצד לקבל פידבק?

ברגע שאנחנו לוקחים קוראי-בטא הדבר הראשון שאנחנו צריכים ללמוד זה לקבל פידבק שיוכל לעזור לנו. מן הסתם ברגע שאנחנו רואים הערות כלפינו ולא כלפי כתב היד שלנו, אנחנו יכולים להיפרד מקורא הבטא שלדעתנו לא מתאים לנו ולעבור לקורא בטא אחר. 

רוב הפעמים, האנשים שלקחו על עצמם לקרוא את כתב היד שלכם, הם אנשים שאתם מכירים ולכן כשהם נותנים פידבק שהוא לא מפרגן ואפילו יכול להתקבל במידה מסוימת כמעליב, עלינו להסתכל על הטקסט מנקודת מבטם ולא מהנקודה שזה הבייב הקטן שלנו.

דבר נוסף הוא שעלינו להסתכל על הערות שלהם ממבט אובייקטיבי; אם יש דברים שקוראי-הבטא אכן צודקים בהם, אתם יכולים לשנות את זה ולתקן. אבל לא כל מה שקוראי בטא אומרים לכם חקוק בסלע. כלומר, אם יש דברים שלדעתכם לא מתאימים, תשאירו אותם כפי שהם ואז כשתגיעו לעריכה ספרותית, איש/אשת המקצוע כבר יאמרו לכם אם הסצנה מתאימה או לא.

עריכה עצמית ולמה אנחנו צריכים אותה?

ברגע שקוראי-הבטא מסיימים עם הערות שלהם, אנחנו צריכים לשבת ולערוך את הטקסט מחדש. הרבה פעמים בעריכות עצמאיות, אנחנו שמים לב לטעויות שלא שמנו לב אליהם בזמן כתיבת את הספר, לכן זה טוב לעבור על הטקסט ולבדוק אם ישנם טעויות שאנחנו עצמינו יכולים לעבוד עליהם ולתקן לפני שנשלח אל העורכות המקצועיות. 

ישנם סופרים שעורכים את הטקסט שלהם בלי סוף וממשיכים למצוא טעויות וזאת היא אחת הטעויות הכי נפוצות, במיוחד כשמדובר בפרפקציוניסטים. ולכן מומלץ לבצע עריכה עצמאית מספר פעמים בודדות, עד שהכל נראה לנו מקובל, אבל לאו דווקא מושלם.

רוב הפעמים כשאנחנו עורכים את הספר שלנו באופן עצמאי, הדברים שעלינו להתמקד עליהם הם העלילה והדמויות:

• האם קו העלילה הגיוני? 

• האם הדמויות עובדות בצורה טובה והגיונית? 

• האם סצנות זורמות האחת לשניה? 

• האם יש חורים בעלילה שלא שמנו לב אליהם עם סיום כתיבת הספר?

אלו הם הדברים החשובים עליהם אנחנו צריכים להתמקד בעריכה העצמאית, כיוון שאת הטעויות הלשוניות, העורכת הלשונית יכולה לתקן.

חלק ב' - שלבי ההוצאה לאור

מאיפה מתחילים?

ברגע שסיימנו את העריכה העצמית, אפשר להתחיל עם שלבי ההוצאה לאור. 

הכי חשוב לדעת לפני שמתחילים, זה מה שצריך בכדי לצאת לאור. הדבר הראשון ממנו מתחילים הוא תוכנית שתתאים לנו מהבחינה הכספית שלנו. אף אחד לא אוהב להתמקד בכסף כשמדובר באומנות, אבל תמיד חשוב לדעת במה להתמקד כשאנחנו מתחילים לחפש את העורכ/ת או המעצב/ת המתאימים לנו.

תחילה נסדר את השלבים על פי הסדר הנכון, נתקדם לאורך כל אחד מהם ונרחיב את הנושא. 

מה שאנחנו צריכים להבין זה, מאיפה אנחנו מתחילים ומה אנחנו צריכים בכדי להוציא לאור. אנחנו נתחיל מהעריכה הספרותית ונתקדם אל העריכה הלשונית. רוב הזמן בזמן שאנחנו עובדים על העריכות האחרונות, אנחנו פונים אל המעצב שיעצב לנו את הכריכה וברגע שהספר יצא מהעריכות, נעבור על עימוד הספר שיתאים אל הכריכה שבחרנו. 

לאחר מכן שולחים את הספר אל הגהה, לרוב הספר עובר 2 עד 3 הגהות עד שהסופר מרגיש מרוצה ואז פונים אל בית הדפוס שידפיס את כמות הספרים המתאימה לנו.

השלב הראשון - עריכה ספרותית

העריכה הספרותית נעשית על ידי עורך ספרותי מקצועי (אישה או גבר זה לא משנה, העיקר שיהיה מותאם לז'אנר בו אתם כותבים). 

מטרתה של העריכה הספרותית היא לשפר את איכות הספר מהבחינה הספרותית שלו, משמע העורך או העורכת מתמקדים בעלילה ובדמויות שלך. ההשפעה הסופית של העורכ/ת תלויה ברמת היצירה שהוגשה לידיהם ובעיקר ביחסים שתצרו עם העורכים עצמם. ככל שהעורכים מכירים אתכם ככותבים טוב יותר, הם יכולים להתחבר אל הכתיבה שלכם ולעזור לכם לשפר אותה. 

כמות סבבי העריכות תלויות בעורך שתעבדו איתו והלו"ז והעבודה שתבנו ביחד בכדי להתקדם עם העריכה של הספר.

על פי הבדיקות שעשינו בשנתיים האחרונות עריכה ספרותית עומדת על 7000-15000 ש"ח. זאת אומרת כשאתם בוחרים את העורך המתאים לכם, תבחרו אותו על פי התקציב שלכם ועל פי הקרטיריונים המתאימים שלהם, כולל הז'אנר בו אתם כותבים.

השלב השני - עריכה לשונית

העריכה הלשונית מתמקדת בבדיקת התקינות של השפה העברית, בעיקר הדרך בה היא כתובה והאם היא עובדת על פי כללי הלשון וכן גם השימוש השגרתי בשפה המדוברת. המטרה הסופית של העריכה הלשונית היא ליטוש ואחדות הכתיבה. 

רוב הפעמים סופרים לוקחים עורך ספרותי ועורך לשוני בנפרד, אך יש סופרים שלוקחים את אותו העורך עבור העריכה הספרותית והלשונית וכך משלם לאותו הספק בכדי שיעבוד על הספר שלו. עם זאת, אני ממליצה לקחת עורך לשוני ועורך ספרותית בנפרד, כיוון שככל שעורכים שונים קוראים את הספר שלכם, כך האחר יוכלו לראות טעויות שהאחר לא ראה.

השלב השלישי - עיצוב כריכה

עיצוב הכריכה של הספר שלכם צריך להתבסס על התוכן של הספר עצמו, העלילה והדמויות שלה. הכריכה היא העטיפה של הספר שלכם והיא זאת שמציגה או רומזת על העלילה והז'אנר בו אתם כותבים, עוד לפני שהקורא קרא את התקציר של הספר שלכם. 

הכריכה עצמה יכולה להציג את הדמויות, החפצים או אפילו הצבעוניות שתדגיש את האווירה שתתאר את הספר שלכם בצורה הכי טובה שיש. ישנם לא מעט מעצבים בשוק הספרותי, אך הרבה מאוד נבלעים לתוך כמה מעצבים עיקריים שאיתם עובדים ההוצאות והסופרים העצמאיים. 

תמיד טוב לחפש בשוק ולהכיר מעצבים צעירים ועל פי העבודות שלהם לראות אם אתם מתחברים אליהם והאם העיצובים שלהם יתאימו לאווירה של הספר שלכם.

השלב הרביעי - עימוד ספרים

עימוד הספר הוא השלב בו המעצב/ת מעצבים ומסדרים את החלק הפנימי של הספר שלכם. כלומר, לוקחים את כתב היד שלכם ומעצבים אותו לתוך מה שאנחנו מכירים כספר. כעיקרון כשמדובר על עימוד הספרים, אז ההתמקדות היא על סידור הטקסט עצמו בכדי שיהיה נגיש עבור הקוראים, הוספת עיצובים המתאימים לז'אנר ולעלילה וכמובן לעיתים גם איורים. 

לעיתים, המעצב של הכריכות והמעמיד של הספר הם אותו אחד, אך לפעמים הסופרים העצמאיים פונים לשני מעצבים שונים ועובדים איתם ביחד.

השלב החמישי - הגהה

הגהה היא השלב בו עורכים את הטקסט לאחר שהוא גמור. לאחר הסידור והעימוד של הספר ולרוב לאחר הפיכתו לדיגיטלי, מעבירים את הספר למגיהים, שעוברים על הספר בקריאה נוספת ומקפידים על שגיאות הכתיב, טעויות העתקה וטעויות דפוס במטרה לעשות אותו ראוי להדפסה.

השלב השישי - בית דפוס

עלות הדפסת עותקים משתנה בין בתי דפוס, אך כצפוי תלויה בכמות שאתם מדפיסים. כדאי לבדוק עם כמה בתי דפוס, כי המחירים יכולים להיות שונים מאוד, וכל שינוי קטן בעלות הדפסת עותק יחיד, משפיע מאוד על סך עלות ההדפסה הכוללת.

לכן מומלץ לפני שאתם עושים השקה לספר שלכם, לעשות הזמנה מוקדמת ולהזמין הדפסה על פי כמות האנשים שהזמינו ועל פי כמות האנשים המשוערת שתרכוש את הספר בעתיד.

לסיכום

במאמר זה עברנו על כל שלבי ההוצאה של ספר לאור. אלו הם השלבים המקובלים וההמלצות שלנו. כל סופר עצמאי יכול להחליט לוותר, לדלג או למזג בין השלבים השונים. מה שחשוב הוא לשמור על איכות כתב היד תוך כדי שמירה על מגבלות התקציב שלכם.

ולכן, אנחנו ממליצות להיכנס לאפליקציה שלנו ולעבור בין ספקי השירות השונים, לעיין בתיקי העבודות שלהם, בתגובות ובדירוגים, ולבחור את הספק שהכי מתאים לכם מבחינת האיכות, האופי והווייב.

שיהיה לכם המון בהצלחה🧞‍♀️